המכביה העשירית

 

המכביה ה-10
כ"ו בתמוז - ו' באב תשל"ז 

ביולי 1977, בקיץ חם במיוחד, התקיימה מכביית העשור. העיתוי: ערב המהפך הפוליטי, עם עליית הימין לשלטון, בראשותו של מנחם בגין, וביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בירושלים. מדינת ישראל "זכתה לנקודות" באהדת התקשורת העולמית, שנה לאחר מבצע אנטבה, בעקבות זכייתה של רינה מור  בכתר מלכת היופי העולמית וזכייתה הבלתי נשכחת של מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, בגוברה, בנקודה אחת, על מובילג'ירג'י וארזה האיטלקית (77:78). 

במכביה זו הוכפל כמעט מספר המשתתפים, בהגיעו ל-2700 ספורטאים מ-34 מדינות, כולל משלחות מנורבגיה, יפן, איי-הבתולה, ג'מאיקה ואקוודור ואפילו אתלט אחד מבוליביה. תוכנית המשחקים הורחבה ל28- ענפים, וכללה הפעם גם תחרויות בבדמינטון, קארטה, קט-רגל, וכן - ברידג' ושחמט, ענפים שאינם במסגרת הפעילות הרגילה של הגלילים (בתוכנית המשחקים האולימפיים בסיאול ב1988-, לשם השוואה, נכללו רק 23 ענפי ספורט...).  תחרויות הרכיבה על אופניים הוצאו סופית מרשימת המקצועות. 

50,000 צופים צפו במצעד מרשים של המשלחות בטקס הפתיחה, בנוכחות נשיא המדינה ורה"מ יצחק רבין, שהסתיים במפגן מרהיב של צניחה חופשית. ראשוני המכבים, מדור המייסדים, צעדו בקבוצה נפרדת. התחרויות התקיימו בכל חלקי הארץ, כאשר המאבקים בכדורגל, שחייה, טניס, טניס-שולחן, התעמלות והרמת -משקולות, היוו את שיאם הספורטיבי. לא פחות מ-55 שיאי מכביה נשברו במכביה זו, ביניהם רוב שיאיו של ספיץ.  ישראל שלטה בענפים הקבוצתיים, להוציא טורניר הכדורסל, בו ניצחו האמריקאים את ישראל, לאחר קרב שקול, 91:92. האמריקאים שלטו, ללא עוררין, בבריכה, בעוד שעל מסלול האתלטיקה הקלה, קראו עליהם האתלטים האוסטרלים תיגר. ענף הטניס טען לבכורה, עם השתתפותן של 18 מדינות בתחרויות הרגילות, ו10- מדינות בטורנירים למסטרס. ענף ההתעמלות זכה להתעניינות מיוחדת, כשבנוסף למתחרים, הופיעו גם קבוצות מתעמלים זרות, מדנמרק, צרפת, גרמניה והולנד, בהופעות ראווה מיוחדות. הספורטאים נהנו ממתקנים חדשים, כמו הבריכה האולימפית שנבנתה באוניברסיטת ת"א. תחרויות הטניס נערכו באפקה, תחרויות ההתעמלות - בהיכל הספורט בחיפה, ותחרויות אחרות התקיימו במתקני ספורט בקיבוצים. 

בין הספורטאים הרבים, בלטו במיוחד: ק. קרינג, עם שיא חדש בקרב עשרה (6859 נקודות), השחיינית האמריקאית ואנדי ויינברג, זוכת הארד במונטריאול ל800- מ' חופשי, האצנית הקנדית הוותיקה אביגיל הופמן, מהטובות בעולם בריצת 800 מ', הוונצואלית אליזבט פופר, אלופת הקאריביים בטניס שולחן, אלוף אוסטרליה בהרמת משקולות (משקל חצי כבד) - אייבן כץ, וכדורסלן נבחרת ארה"ב ארני גרינפלד, שזכה עם קבוצתו במדליית הזהב במשחקים האולימפיים במונטריאול. נבחרת בריטניה העמידה כדורגלנים מצטיינים בנבחרתה למכביה, ביניהם שחקן הקבוצה המקצוענית "הרפורד יונייטד", ריקי ג'ורג'. בין הספורטאים הישראלים בלטה השחיינית ענת פרקש, שגרפה שתי מדליות זהב במשחי ה-100 וה-200 מ' חזה. האתלטיות הישראליות מירה בולובה, דיאן הופרט ואסתר רוט שחמורוב, היו הדומיננטיות על המסלול (3 מדליות זהב לשחמורוב). מיקי ברקוביץ', תקוות אוהדי הכדורסל ותוצרת "כחול-לבן", בלט במגרש הכדורסל, לצד חבריו, מוטי ארואסטי, בארי לייבוביץ', סטיב קפלן ופיני חוזז. 

תקציב המכביה ה10- (אשר הסתיימה בגירעון של 870 אלף ל"י)  עמד על 16.5 מיליון ל"י, מתוכם גויסו 700 אלף ל"י ממוסדות ציבוריים ו-100 אלף מפרסומת מסחרית.

במכביית העשור הושם הדגש על היותה ארוע לאומי-חברתי המוני. במסגרתה, מלבד האירועים הספורטיביים, נערכו במסגרתה מפגשים חברתיים, מופעי גאלה וטיולים. במסגרת האירועים הנלווים, נערך כנס עולמי של משתתפי המכביה הראשונה, כולל דמויות כניקי הירשל, האלוף במיל' בן-גל ויצחק הרשלר. ערב הפתיחה קוימו שתי השתלמויות מקצועיות - של השופטים הבינלאומיים, שניהלו במכביה את התחרויות, ושל המאמנים מישראל ומחו"ל.  לראשונה התקיימה תערוכה בינלאומית ייחודית של ציורי ילדים בנושא "מן המכבים ועד המכביה", בהשתתפות ילדים מ21- מדינות. הציורים הנבחרים הוצגו במוזיאון ת"א. סמינרים בינלאומיים שנערכו במקביל לימי התחרויות, בנושאי הרפואה וההיסטוריה של החינוך הגופני והספורט היהודי, זכו להשתתפות ערה. במכביה העשירית, התגלתה תופעה כאובה, המנוגדת לרוח מכביות העבר: בניגוד ל"מכביות העלייה", ניכר במכביה זו אחוז גדול של "יורדים" ובני יורדים, מקרב הספורטאים שהגיעו מחו"ל, כחלק מתופעה כללית יותר שהתעוררה בציבור הישראלי באמצע שנות ה70-. מארגני המפעל, מיותר לציין, עשו, כמו תמיד, ככל שביכולתם לקירוב לבבות הספורטאים מחו"ל לארץ האבות.