המכביה החמישית

 

המכביה ה-5
י"ט-כ"ח באלול, תשי"ז

היקף ההשתתפות במכביה החמישית הושפע, ללא ספק, ממבצע קדש, שקדם לה בשנה. פחות מדינות שלחו הפעם משלחות לישראל - 20 לעומת 22 במכביה הקודמת, כולל, לראשונה, משלחת ממקסיקו. 980 ספורטאים, 250 מהם - חברי המשלחת הישראלית, התחרו ב-19 מקצועות ספורט. על בסיס הצעתו של אהרון נתנאל, יו”ר מכבי עולמי, שנפטר מדום לב כחודש וחצי לפני טקס הפתיחה, הוחלט להקים כפר קבוע לספורטאים, הוא כפר המכביה שליד רמת-חן. הבניין הראשון בכפר נחנך רשמית במכביה החמישית. 

לקראת מועד הפתיחה, עבר אצטדיון המכביה שיפוץ יסודי. מספר מקומות הישיבה הוגדל ל-7000, עם בניית יציע חדש. מסלולי הריצה טופלו והותקנו לקראת תחרויות האתלטיקה. מתקני ההלבשה שופצו וסודר מגרש מקצועות השדה. המגרש באצטדיון ר"ג הוכן לאירוח טקסי הפתיחה והנעילה והוכשר למשחקי הכדורעף. "גן אברהם" הוכן שוב לטורנירי הכדורסל, והוגדל מספר מקומות הישיבה בבריכת "גלי-גל" שיועדה לתחרויות השחייה.

2,600  בני נוער, מכל רחבי הארץ, השתתפו בתרגילי התעמלות הראווה בטקס הפתיחה של המכביה, רק בחלקם חברי מכבי הצעיר. מאחר ולא לכולם היה תקציב לרכישת נעלי התעמלות (שנות הצנע...), עלו כולם למגרש יחפים. הצעירים גילו יוזמה, כאשר הכינו לעצמם "נעליים" זמניות מסמרטוטים ומפיסות קרטון, בשביל הדרך ממחנה הנוער עד למגרש הדשא. בראש המשלחת הישראלית צעדו הוותיקים, ובראשם  - אברהם שפירא, זקן השומרים, וצבי נשרי, זקן מורי ההתעמלות בארץ.

ענפי האתלטיקה הקלה והשחייה, הטניס והכדורסל עמדו במוקד ההתעניינות ומשכו קהל רב. הפתעה נעימה הייתה ברישום לענפי "האתלטיקה הכבדה" (היאבקות והרמת משקולות) ולטניס שולחן. האצן הדרום-אפריקאי, הרולד ברומברג, קבע שיאים בריצות  100 ו200- מטר, וזכה באות הספורטאי המצטיין ע"ש אליהו סביסלוצקי ז"ל. יצחק  ברגר, משקולן בעל מדלייה אולימפית, קבע במכביה שיא עולמי בהרמת משקולות, בענף ההתעמלות בלט גרוספלד אלוף מארה"ב (7 מדליות זהב), ובטניס - אבא סגל, אלוף דרום אפריקה, ואווה דולציג, אלופה מאוסטרליה. דוד קושניר הישראלי ניצח שוב בקפיצה לרוחק ודברה טרנר האנגלייה ניצחה בריצת ה100- מ'.

המתעמלת אגנס קלטי, בעלת 5 מדליות זהב אולימפיות, העניקה במהלך ימי המכביה שתי הופעות ראווה מרהיבות, ובגמר המשחקים עלתה לארץ. למעלה מ71- אלף עולים הצטרפו אליה אותה שנה, רובם מפולין, הונגריה ומצרים.