המכביה השלוש-עשרה

 

המכביה ה-13 - בר מצווה
ל' בסיון - י' בתמוז, תשמ"ט

מכביית בר-מצווה שנערכה בקיץ 89', אירחה 4,400 ספורטאים מ-46 מדינות, מתוכם כאלף מישראל. הספורטאים שוכנו הפעם ב-18 מוקדי איכסון, לפי חלוקה ענפית. לראשונה מאז מלה"ע השנייה הופיעו משלחות ממזרח-אירופה, לאחר נפילת מסך הברזל - 57 ספורטאים ומלווים מבריה"מ ומליטא (מתאבקים ברמה עולמית, טניסאי שולחן, שחיינים ומרימי משקולות), יוגוסלביה (14 לעומת אחד במכביה הקודמת) והונגריה. לראשונה הופיעו משלחות גם מקובה הקומוניסטית (7), הונג-קונג, קוריאה (ספורטאי אחד) וסינגפור. הודו שלחה את המשלחת הגדולה ביותר מאז החלה להשתתף במכביות - 28 איש. 32 ענפים תחרותיים נכללו במכביה ה-13, מתוכם  ענף חדש אחד - באולינג.

המצב הביטחוני הקשה בישראל, שנה וחצי לאחר פרוץ האינתיפאדה, וגלי הביקורת העוינת בתקשורת העולמית, לא גרמו לביטולים בהרשמות. נהפוך הוא: בתקופה של ירידה קשה בהיקף התיירות הנכנסת לישראל, הביאה המכביה ה-13 עשרת אלפים תיירים אוהדים אל בין שעריה.

בטקס הפתיחה, מלבד מופעי הראווה, זיקוקי הדינור והצניחה החופשית, הושם הדגש הפעם על מוטיבים יהודיים וישראליים, בחגיגה של תנועה, צבע ואפקטים אלקטרוניים מיוחדים. קרני לייזר יצרו על כר-הדשא מנורה בעלת 7 קנים, ולפי מבנה זה הסתדרו 800 ילדים, ששרו עם זמר הטנור, דודו פישר, את "אני שייך לעם היהודי" ב-3 שפות. 

הטלוויזיה הישראלית נערכה לשידור מקיף של אירועי המכביה, כשמדי יום משודר "יומן המכביה", שריכז את אירועי היום. תחרויות הקט-רגל במכביה היו הלהיט: לא פחות מ-19מדינות נרשמו למשחקים, בהם נתנו הדרום-אמריקאים את הטון. השחייה עמדה במוקד העניינים, עם ניפוץ 17 שיאי ישראל ו-20 שיאי מכביה. הבולטים בענף במכביה ה-13 היו האמריקאים ריק ארנבורג (מהטובים בעולם ב-800 מ' ו-1500 מ'), החותר ג'ון ויטשל (שיאן אמריקני ב-200 מ' חתירה ומה-20 הטובים בעולם בבריכות קצרות) והישראלי ערן גרומי (אלוף ושיאן ישראל במשחי גב). בין הנשים בלטו האמריקניות רות גרודסקי (שגרפה 4 מדליות זהב אישיות) וג'אני סאסר (6 זהב, מתוכן 3 קבוצתיות). 

גם בענף האתלטיקה היו מספר ספורטאים שהעניקו דקות של קורת רוח, ביניהם רץ המרתון הקנדי דייב אדג', מצמרת רצי המרתון בעולם, יודה הפטיש האמריקני קן פלקס (70.06 מ') והישראלים איתי אילוז (10.57 שנ' ב-100 מ'), שזכה בתואר "הרץ היהודי המהיר ביותר", ורוגל נחום (שקבע שיא איכותי בקפיצה משולשת - 16.77 מ'). בין שחקני נבחרת הכדורסל הישראלית (סגל עתודה מתוחזק בארבעה שחקני הנבחרת הבוגרת), בלטו הצעירים נדב הנפלד וקורן אמישה, שגברו עם קבוצתם, לראשונה מזה שלוש מכביות, על הנבחרת האמריקאית (92:101). את האטרקציה סיפקה נבחרת הוותיקים, עם שמות מהעבר, כמו יהושע רוזין וזכריה עופרי.

24 מדינות זכו במדליות זהב במכביה, שתקציבה נאמד ב-6 מיליון דולר. ישראל זכתה ב-97מדליות זהב, 82 כסף ו-79 ארד, לפני ארה"ב 52-73-74 , קנדה 33-21-16 וברזיל 7-9-15. טקס הנעילה ברחבת הכותל המערבי בירושלים, נערך בסימן חגיגות בר-המצווה של "האולימפיאדה היהודית". באופן סמלי הודלקו 13 משואות, מרביתם ע"י 12 רצי הלפיד במכביות הקודמות, כשאת המשואה ה-13 הדליק רץ הלפיד באותה מכביה, חנוך בודין, ממצטייני השחיינים הנכים של ישראל. 80 יתומי צה"ל, יחד עם מאות ילדים אמריקנים, חגגו בבוקר הנעילה את טקס בר-המצווה שלהם ברחבת הכותל.

במסגרת האירועים הנלווים, נערכו גם תחרויות ראווה  לנכים - שני משחים, תחרויות טניס וטורניר כדורסל. במוזיאון ר"ג התקיימה תערוכת צילומים מ-12 המכביות הקודמות. בכפר המכביה נערך "חידון המכביה לנוער" בנושא "תרבות הגוף בעם היהודי לדורותיו", ובמסגרת "שבוע המכביה" בקניון ר"ג נמכרו חולצות ומזכרות מהאירוע. בול מיוחד הופק למכביה ה-13 בעיצובו של רפי דייגי ובביצועו של דן רייזינגר, והאמן בעל השם העולמי, יעקב אגם, העניק לנשיא המדינה יצירה קינטית חדשה שיצר במיוחד לקראת המאורע, בשם "אורות המכביה".