עלי בכר

 

ארון "עלי" בכר נולד בדרום אפריקה בשנת 1942 למשפחה שהיגרה מליטא. הוא למד בבית ספר מעורב ביוהנסבורג ושם התגלתה אהבתו לקריקט, הספורט הפופולארי במדינה בצוותא עם משחק הרוגבי. בגיל צעיר זכה לכינוי "עלי" על שם הדמות

מהסיפור על עלי באבא וארבעים השודדים. בגיל 27 הגיע רגע השיא בקריירה של בכר, הוא הפך לקפטן נבחרת הקריקט היהודי הראשון של נבחרת דרום אפריקה. מכיוון שבישראל הקריקט אינו ספורט פופולארי חייבים להבהיר, דרום אפריקה היא אחת משלושת הנבחרות הטובות ביותר בעולם בתחום זה. הפיכתו

של בכר לקפטן בסוף שנות השישים נחשבה כרגע היסטורי הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינת השתלבותם של יהודים בחברה הדרום אפריקאית. עם זאת החרם על דרום אפריקה בתחילת שנות השבעים, בשל מדיניות האפרטהייד במדינה, גרמה לכך שהקריירה של בכר נפגעה והוא לא שימש כקפטן לאורך זמן מכיוון שהנבחרות האחרות החרימו את המדינה ולא רצו לשחק נגד הנבחרת הלאומית של דרום אפריקה, במפגשים בין לאומיים. בכר שבמקביל לספורט היה גם דוקטור בהכשרתו, מכיוון שאף משפחה יהודית בדרום אפריקה לא יכלה להרשות בזמנים ההם שהבן יהיה "רק" ספורטאי מצטיין, החליט לעשות מעשה מנהיגותי והצטרף למועדון קריקט לשחורים בלבד בסווטו, האיזור המסוכן ביותר ביוהנסבורג. איזור שכף רגל לבנה לא דרכה בו עד נפילת משטר האפרטהייד: "ספורט הוא הדבר הכי חשוב שיש, כשאנחנו מדברים על שינוי חברתי. אין לי מחקרים שיגבו אותי על כך, אבל כשאני מסתובב ופוגש אנשים שחורים הם קודם כל מדברים איתי על קריקט. אני רואה את החשיבות של הספורט

בקהילות השחורות ויודע שמשם יכול לצמוח השינוי."

במהלך השנים בכר אירגן גם משחקי קריקט עם תושבי הסווטו והקהילה השחורה והענייה של דרום אפריקה: "ספורט חייב להפסיק ולהיות עניין אליטיסטי וחייב להיות עניין עממי" אמר כבר בשנת 1986 בשיאו של משטר האפרטהייד. בכר דאג להקמתם של בתי ספר לקריקט ולספורט בקרב הקהילות השחורות של דרום אפריקה, וכך צמח לו דור של ספורטאים שלימים ישתלבו בענף. ם היום שנים רבות לאחר נפילת המשטרה והשתלבותם של השחורים בחברה הדרום אפריקאית, בכר ממשיך להקפיד ולהגיע לאיזורים המסוכנים והקשים ביוהנסבורג כדי לוודא שילדים מהדור הנוכחי, זוכים להזדמנות אמיתית דרך משחק הקריקט ודואג שכל מי שרוצה, יחזיק מחבט או כפפה וימצא מגרש לשחק בו.