אליאס כץ

 

"הפיני המעופף" היהודי

אליהו (אליאס) כץ נולד בשנת 1901 בעיר טורקו בפינלנד. והחל את דרכו הספורטיבית כשחקן כדורגל במועדון הספורט היהודי המקומי ומעת לעת השתתף בתחרויות ריצה למרחקים שונים וניצח ללא קושי. כשרונו הטבעי

בריצה בלט לעיני כול והביא לצירופו למועדון אתלטיקה מקומית בגיל 18. רצה הגורל ובאותו מועדון ספורט, בעיר טורקו, התאמן אחד הרצים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הריצות ארוכות – הרץ

הנודע פאבו נורמי.

על מנת להבין מי היה נורמי ומהי המסורת הפינית בריצות ארוכות- חשוב להבין את הרקע: למרות שפינלנד הייתה ועודנה מדינה קטנה עם אוכלוסייה של 5 מיליון, בתחילת המאה היו רצי הארוכות של הפינים הטובים ביותר בעולם. הסיבה לכך היא אולי אורח החיים הפיני באותם ימים: מדינה שבה עסוקים בעבודה פיזית כאיכרים ודייגים, מדינה שבה נאלצים ללכת ממקום למקום מרחק רב בגלל תוואי שטח כפרי ברוב רובה של המדינה. או אולי זאת תוצאה מהאופי הפיני השקט המורגל בעבודה קשה הנדרשת מהרצים: אופי הבא לידי ביטוי במסורת הפינית במונח סיסו ) siso( שכוונתו תכונות אופי

רוחניות של קשיחות רבה, התמדה, כוח רצון רב ויכולת להתמודדות במצבי קיצון.

התוצר הבכיר ביותר של רצי פינלנד היה כאמור פאבו נורמי מי שכונה לימים "הפיני המעופף" הודות לזכייתו ב-12 מדליות אולימפיות מתוכם 9 בזהב.

אליהו הצעיר החל מתאמן במועדון הריצה בעיר טורקו למרות ממדי גופו הצנום הפך לרץ מצטיין. בשנת 1923 קבע שיא אישי בריצת 1500 מטר 4:04 דקות. לשיאו הגיע בגיל 23 כחבר בסגל האולימפי של פינלנד למשחקים האולימפיים בפריז 1924.

בריצה ל-3000 מטר מכשולים סיים במקום השני וזכה במדליית כסף ובריצת השדה הקבוצתית היה

אחד מ-5 הרצים הפינים המעולים שסיימו במקום הראשון בריצה הקבוצתית .אליהו עמד בגאווה על פודיום במקום הראשון עם חבריו לנבחרת כשהוא בן 23 בלבד הפך לאלוף אולימפי וזכה לכינוי המחייב "פאבו נורמי היהודי."

עד היום נחשב כרץ היהודי הטוב ביותר בכול הזמנים.

לאחר המשחקים האולימפיים החליט להצטרף לאגודת הספורט היהודית "בר כוכבא" בברלין. הצלחתו בגרמניה הייתה מסחררת והוא ניצח בתחרויות רבות והוכתר כרץ הטוב ביותר בגרמניה.

בשנת 1926 ביצע גיחה חזרה לפינלנד להיות חלק מהנבחרת הפינית שקבעה שיא העולם מדהים בריצת שליחים 4 כפול 1500 מטר. בגרמניה עסק אליהו באימון ספורטיביים צעירים ועבד גם כפועל בבית אריזה לפרנסתו. לקראת המשחקים האולימפיים בשנת 1928 באמסטרדם התבקש להיות חלק מהסגל של הרצים הפינים לצדו של פאבו נורמי , אלא שפציעה טורדנית מנעה מאליהו אפשרות להביא מדליות נוספות. פציעתו קטעה למעשה את הקריירה הספורטיבית ואליהו הסתפק באימון רצים במועדון בר כוכבא בברלין. בשנת 1933, עם עליית המפלגה הנאצית, נאסרה פעילות אגודת הספורט היהודיות,

ואליהו כמו רבים מחבריו החליט לעלות לארץ ישראל. למרות שיכול היה לחזור לארץ מולדתו שבה נחשב לאגדה.

בישראל הצטרף ביחד עם אחיו וחברים נוספים מברלין לעבודת בנייה במקומות שונים בין היתר שיפץ את אצטדיון המכבייה ואימן ספורטאים בתחילת דרכם. בשנת 1936 נשא לאישה את דורה ולזוג נולדה בת בשנת 1944 בשם אילנה. לאחר מלחמת העולם השנייה מצא עבודה כטכנאי סרטים בצבא הבריטי

והיה נודד בין הבסיסים. את מגוריו קבע ברחובות.

ב-26 לדצמבר יצא להקרין סרט בבסיס צבאי סמוך לעזה בשעות הערב בליווי חייל בריטי וחייל ערבי חודשים ספורים לפני עזיבתם את הארץ. לאחר ההקרנה, כנראה במארב מתוכנן, התרחק החייל הערבי ופורעים הערבים תקפו את אליהו ואת החייל הבריטי. אליהו נהרג במקום והחייל הבריטי נפצע. למחרת הובא למנוחת עולמים ברחובות הספורטאי היהודי עטור התהילה ואנונימי לרבים אליהו

(אליאס) כץ, אלוף אולימפי וציוני בכול רמ"ח אבריו בן 46 היה במותו.